מגדל שרותי מימון בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 5/4/12 ואשר במסגרתו קבעתי כי דין בקשה לאישור פסק בורר הנוגע לסכסוך בין הצדדים – להתקבל.

לטענת המבקש הואיל והגיש ערעור על פסק דיני האמור לבית המשפט המחוזי וכן, הואיל ומדובר בסכומי כסף נכבדים הרי שיש לעכב ביצועו של פסק הדין.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים, אשר הגיבו על הבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה , לא מצאתי להיעתר לבקשה ולהלן יפורטו טעמי.

נקודת המוצא הינה כי עצם הגשת ערעור על החלטתו של בית המשפט אינה מעכבת את ביצועו (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984, וכן, ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון סוכנות לנכסים ישראל 1992 (1996) (להלן:"פסק דין אלי בלום" ).

בהתאם לפסיקה החלטה על עיכוב ביצועו של פסק דין תינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים – האחד – כי המבקש יראה כי לא ניתן לשלול את סיכויי הערעור והשני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע .

בהחלטת בית משפט העליון בענין אלי בלום דלעיל נקבע על ידי בית המשפט כי :" במאזן זה, שיקול מרכזי הוא היכולת להשיב את המצב לקדמותו, אם לא יינתן עיכוב ביצוע והמבקש יזכה בערעור. " זאת ועוד, בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי במקרה בו מאזן הנוחות :" מביאנו למצב בו כפות מאזניים מעוינות, או קרובות לכך. במצב זה, תהא הכף נוטה לטובת המשיבה, בשל היותה הצד הזוכה בפסק דין (ראו ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי, ניתנה ביום 20.7.06). "

מן הכלל אל הפרט:

במקרה בפני – ראשית, הבקשה לעיכוב ביצוע לא נתמכה בתצהיר כדין ומשכך, לא הרים המבקש ולו את הנטל ההתחלתי להוכחת טענותיו.

זאת ועוד, בכל הנוגע לסיכויי הערעור – הבקשה הינה סתמית ומלבד משפט ולפיו סיכויי הערעור הינם טובים, אין במסגרת הבקשה, דבר וחצי דבר התומך הטענה האמורה . בכלל זה – לא מצא המבקש לפרט ולו טענותיו במסגרת הערעור.

זאת אף זאת, אין חולק כי מדובר בפסק דין כספי אשר , בהתאם לפסיקה אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע באשר , בדרך כלל פסק דין כספי הינו הפיך על דרך ההשבה ומשכך, רק במקרה בו יוכיח המבקש כי באם יזכה בערעור לא יהיה בידי המשיב להשיב את סכום פסק הדין , ישקול בית המשפט להיעתר לבקשה (ראה ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.ר.ב.) פ"ד נו (4) 178, ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה פ"ד נח(2) 301).

במקרה בפני – אין חולק כי סיכון ולפיו המשיבים לא ישיבו התשלום בהתאם לפסק הדין הינו רחוק, באשר מדובר בחברות ביטוח, והמבקש אף אינו מעלה כל טענה בנושא. כל שטוען המבקש , לענין זה, הוא כי הנזק שיגרם לו כפועל יוצא מכך שיישא בתשלום הכספי הינו גדול ואולם, ראשית - גם טענתו זו נטענה בעלמא וללא כל תימוכין. יתרה מכך, גם לו היה ממש בטענה הרי שאין במצבו הכספי של המבקש בכדי להוות ,בדרך כלל, צידוק לעיכוב ביצוע פסק דין כספי. יפה , לענין זה, קביעת בית המשפט העליון בעא 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009):

"ברם מצבו הכספי הקשה של חייב אינו מהווה דרך כלל צידוק לעיכוב ביצוע פסק דין כספי (עניין אברהמי הנ"ל). יתירה מכך, למעט הטענה הסתמית הנזכרת לעיל, לא פירט המבקש כיצד זה מחד גיסא הוא מחזיק עם אחיו במניות שערכן (להערכתו שלו) עולה על כ-10 מיליון ש"ח, אך אין באפשרותו לגייס ולו מיליון ש"ח לכיבוד החיוב שהושת עליו שלא בדרך של מכירת המניות. העלאת טענה סתמית באשר לנזקים בלתי הפיכים שייגרמו למבקש כתוצאה מביצוע פסק הדין, אינה מספיקה לשם עיכוב ביצועו של פסק הדין (ראו: ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4, פ"ד נג(1) 187, 192-191 (1999))."

במקרה בפני כאמור,מחד - נטענה הטענה בדבר חוסר יכולת כלכלית בעלמא ומאידך, אין כל חשש באשר להשבת המצב לקדמותו ומשכך, המבקש לא הטה מאזן הנוחות לכיוונו, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות וכך הנני מורה.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, א' אב תשע"ב, 20 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: